הכוח שבשאילת שאלות

במבט ראשון, שאלות נראות כמו חלק כל-כך בסיסי בשיח שלנו, עד שלפעמים אנחנו שוכחים כמה עוצמה חבויה בהן. אבל אם נעצור לרגע ונחשוב על זה – כל שאלה היא מנוע למידה קטן. שאלה טובה יכולה לפתוח שיח, לשנות זווית הסתכלות, לחשוף צורך עמוק, או אפילו להצית רעיון חדשני.

שאלות הן הלב הפועם של הלמידה. הן מעוררות מחשבה, פורצות דרך, מחברות בין אנשים ובין רעיונות. אבל בעידן שבו הכול זמין בלחיצת כפתור, אומנות השאילה נשכחת לעיתים – גם בעבודה מול מומחי תוכן, גם במהלך הכשרות, וגם כשאנחנו עוסקים בפיתוח למידה בארגונים. מה אם נלמד לחדד את השאלות שלנו, להפוך אותן לכלי עבודה משמעותי, ולהשפיע בעזרתן על תהליכי הלמידה?

לשאול “שאלה פוריה” – מה זה אומר?

יורם הרפז, שהעמיק בתחום החשיבה והלמידה, טבע את המושג “שאלה פוריה” – שאלה שמעוררת סקרנות, מעלה דילמה או פרדוקס, ומובילה לתהליך למידה משמעותי. היא אינה מחפשת תשובה אחת נכונה, אלא מעודדת חשיבה פתוחה, שיח ובחינה עצמית.

לדוגמה: במקום לשאול “מה היתרונות של טכנולוגיה X?”, אפשר לשאול: “איך הטכנולוגיה הזו תשפיע על הדרך שבה אנחנו חיים ועובדים?” זו שאלה שמזמינה חקירה עמוקה יותר, מעוררת עניין ומחברת את הנושא למציאות היומיומית.

עבודה עם מומחי תוכן, מתי לשאול ואיך לשאול

בעבודה מול מומחי תוכן, אנחנו נדרשים לאזן בין ידע מקצועי עמוק לבין הצורך להפוך אותו לנגיש ופרקטי. כאן נכנסת לתמונה השאלה הנכונה.

כשמומחה התוכן מסביר על מודל מורכב, אל תסתפקו ב”מה?” או “איך?”. נסו לשאול גם למה? למה המידע הזה חשוב למשתתפים? למה הם צריכים לדעת דווקא את זה? שאלות כאלה לא רק מחדדות את המסר, אלא גם מעודדות את המומחים לחשוב מעבר למובן מאליו.

מומחי תוכן לרוב מגיעים עם ידע עצום וניסיון עשיר, אבל החיבור בין המומחיות שלהם לבין הצרכים של הלומדים לא תמיד מובן מאליו. כאן נכנסת לתמונה השאילה.

• שאלות שממפות צרכים: לפני שתשקעו במידע, שאלו: מה הכי חשוב למשתתפים לדעת? מה ישרת אותם בעבודה?

• שאלות שמדייקות: במהלך הפגישה, נסו: איך נוכל להסביר את זה בפשטות? מה חייב להיכנס ומה אפשר להשאיר בחוץ?

• שאלות שמזמינות פרספקטיבה אחרת: כמו מה הלומדים יחשבו על זה? מה עשוי להפתיע אותם או להקשות עליהם?

ואיך ניישם במהלך ההכשרות? איך שאלות יוצרות חיבור?

בהכשרות עצמן, שאילת שאלות מאפשרת למשתתפים להפוך מתלמידים פאסיביים ללומדים פעילים. שאלות פתוחות כמו “איך הייתם מיישמים את זה ביום-יום?” או “איזו דילמה נתקלתם בה שקשורה לנושא?” גורמות לאנשים לחשוב, לשתף, ובעיקר – להתחבר לחומר באופן אישי.

גם שאלות ממוקדות יותר, כמו “מה למדתם היום שאתם מתכוונים ליישם?” בסיום המפגש, יוצרות גשר בין הכיתה לבין המציאות בשטח

במהלך הכשרות, שאלות יכולות להפוך את המשתתפים מצופים פסיביים לשחקנים פעילים:

1. לשאול על עצמם: איך הנושא הזה פוגש אתכם ביום-יום? אילו אתגרים אתם חווים בהקשר הזה?

2. לשאול על פתרונות: אם הייתם במקום המנהל, איך הייתם פותרים את הבעיה הזו? מה אתם לוקחים מהדיון הזה לעבודה שלכם?

3. לשאול על תובנות: בסיום, שאלו: מה למדתם היום שחשוב לכם ליישם כבר מחר בבוקר?

שאלות מסוג זה לא רק מעודדות שיח, אלא גם מייצרות מעורבות רגשית ומעוררות את הלומדים לקחת אחריות על התהליך.

איך מיישמים את זה מחר בבוקר?

אם נרצה להתחיל לשאול שאלות אפקטיביות יותר כבר מחר, הנה כמה צעדים פשוטים:

1. התמקדו במטרה: לפני כל שאלה, שאלו את עצמכם – מה אני רוצה להשיג? חקירה? הבנה? פתרון?

2. נסחו שאלות פתוחות: ותרו על שאלות שהתשובה להן היא “כן” או “לא”. במקום “האם הבנתם?” שאלו “מה הבנתם?”

3. הקשיבו באמת: שאילת שאלות היא רק חצי מהתהליך. כדי שהיא תהיה משמעותית, עלינו להקשיב לתשובות ולהשתמש בהן כדי להמשיך את השיח.

4. בחנו את עצמכם: אחרי מפגש או שיחה, חשבו: אילו שאלות עבדו היטב? אילו פחות? איך אפשר לדייק אותן בפעם הבאה?

שאלות הן לא רק כלי, הן גישה לחיים וללמידה. כשאנחנו שואלים, אנחנו מסמנים שאנחנו מוכנים להקשיב, לשנות, ולצמוח.

אז בפעם הבאה שאתם יושבים עם מומחה תוכן, עומדים מול קבוצה, או אפילו משוחחים עם עמית לעבודה – תזכרו: שאלה טובה היא מתנה, והיא תמיד פותחת דלת ללמידה חדשה.

ועכשיו תורי לשאול, מה השאלה שהכי הובילה אתכם ללמידה משמעותית?

שתפו אותי בתגובות – בואו נלמד יחד איך לשאול נכון.