שמי מיטל צבאג ואני מורה לספרות מלמדת כיתות י' וי'א את התואר הראשון שלי עשיתי במכון הטכנולוגי בחולון בעיצוב גראפי את ההחלטה לעשות הסבה קיבלתי דיי בקלות למרות שאני מאוד אוהבת את עולם העיצוב והוא עדיין חלק גדול ממני היה חסר לי עומק והרגשה של תהליך ושינוי אמיתי. מאז מעולם חשבתי על ההסבה ואין מאושרת ממני. מקצוע הספרות הוא בנפשי אני תולעת ספרים מבטן ומלידה וחושבת ש״ספרות היא היא הייצוג של החיים״ ועל כן היא חשובה מאוד ודרכה ניתן לפתור הרבה סוגיות פילוסופיות וקיומיות שאנו נתקלים בהם על בסיס יום יומי כל שכן התלמידים שלנו. החלטתי לא "להסתפק" בהסבת אקדמאיים אלא לעשות תואר שני בחינוך יחד עם תעודת ההוראה עבור החטיבה העליונה כי מטבעי אני אדם לומד ורציתי לדעת עוד על המסגרת הענקית שנקראת עולם החינוך אליו אני רוצה להיכנס. במהלך לימודי התואר השני במכללת לוינסקי התוודעתי לעולם תכנון הלימודים והחשיבה על מה עומד מאחורי כל ההחלטות הפדגוגיות שלנו בתור מורים, איך מתכננים שיעור? ובראיה נרחבת יותר איך מתכננים שנה? מה התכנים שאני רוצה להנחיל לתלמידים שלי? למה בכלל הערכים האלו חשובים? הם חשובים רק לי או שגם התלמידים שלי ימצאו בהם עניין ורלוונטיות?
חלק עיקרי במסגרת הלימודים היה "זהותי כמורה" משיחות עם קולגות נדמה שאנחנו נזרקים למים ומצופה מאיתנו להתחיל לשחות ישר מבלי שביררנו אם המים מלוחים או מתוקים ואולי אנחנו בכלל בם המלח וצריך רק לשחרר ולצוף (אוהבת מטאפורות כבר אמרתי..) ולכן שניה לפני שמתחילים צריך לבדוק מי אני? למה אני? איך אני? ועל השאלות האלו אני עניתי בעצמי, ולמען האמת עדיין שואלת שאלות חדשות בכל יום ומוצאת תשובות חדשות בכל יום גם תוך כדי העשייה, דרך תהליך שך אימון, אימון עצמי ולאחר מכן לקחתי את הכלים של האימוןואני מעבירה את התלמידים שלי תהליך דומה, עוזרת להם לנתב בסבך החיים הלא פשוט ונעזרת במגוון הכלים שרכשתי במהלך חיי וכמובן דרך המילה הכתובה.
אז השאלה מי אני? היא שאלה מורכבת וביחד נעבור דרך ונוכל להתעמת איתה.