מה בין רלוונטיות לבין הוראה והיכן נכנס האימון?
אני מורה לספרות בחטיבה העליונה ואמנם יש שינויים בתכנית הלימודים אך מרבית החומרים הם חומרים קלאסים, אבן שואבת בתרבות הישראלית וככאלה הם חייבים להילמד, התלמיד חייב להכיר אותם, ללמוד אותם כדי להעשיר את חייו אבל תדיר התלמידים מלינים על כך שהם לא מוצאים רלוונטיות לחיים שלהם כאן ועכשיו. לדעתי בכל תחום המורה חייב למצא נקודות השקה בין החומר הנלמד, החל מספרות והיסטוריה כמובן שבאזרחות ותנך וכלה במדעים השונים. ברגע שנמתח חוטים אל עבר חיי התלמידים שלנו הם יהיו פתוחים יותר ללמידה ואנו נוכל לקיים למידה משמעותית אחת כזו שמשפיעה .באמת. לפי המילון: רֵלֵוַונְטִיּוּת - קשר לנושא המדובר, שייכות לעניין
רלוונטיות היא לא רק בהתאמת חומרי הלימוד ומציאת קשרים לחיינו היא גם להכיר את עולמם של התלמידים, מה הם אוהבים? מה מעניין אותם? באיזה רשתות חברתיות הם משתמשים? מתוך ההיכרות הזו נוכל להשתמש במשאבים הללו לצורך למידה, ברגע שהלמידה תנבע באופן ישיר מעולמם היא תהיה משמעותית ואנו נשדר לתלמידים שאנחנו לא מעל העולם שלהם אלא בתוך העולם שלהם דבר שיפתח פתח לאימון בנושאים כמו: קבלת החלטות, סדרי פעולה וערכים.
כאשר שוחחתי עם קולגות על האג׳נדה הזו של רלוונטיות הרבה הביעו הסתייגות, למה שנהיה בעולמם? המורה הוא בעל הסמכות? זה מוזיל את ערכו של החינוך כל הרשתות החברתיות.. ומגוון התנגדויות. התלמידים רואים את ההתנגדות הזו ובמודע או שלא במודע מתנגדים אף הם לתהליכים חינוכיים שאנו מנסים להוביל בכיתה. עכשיו, אני לא אומרת לדבר איתם בסלנג וכמובן שלא להפחית מערך החומר שאנחנו מלמדים אבל ניתן כהעשרה, כפעילות קטנה במהלך השיעור להשתמש במה שנמצא סביבנו, בטלפון וברשתות החברתיות לצורך הלמידה.
אתן דוגמא: אנחנו עכשיו בעיצומה של הלמידה לקראת הבגרות בספרות, פעילות שביצעתי עם תלמידי היא המשחק ״החבילה עוברת״ משחק מוכר מהילדות (מוכר בעיקר לי... הם לא הבינו כל כך בתחילה מה הכוונה..) לקראת סוף השיעור אבל הפעם בעזרת הווטסאפ, שלחתי שאלה מבחינת בגרות לתלמידה והיא התחילה לענות על השאלה, כתבה שורה והעבירה לתלמידה אחרת את ההודעה אותה תלמידה העתיקה את מה שכתבו לפניה והוסיפה, יכולה להוסיף מילה, משפט לתקן ניסוח או להוסיף ניקוד ולהעביר הלאה. בסוף המשחק כתבנו את התשובה ה״חברתית״ שלנו על הלוח. זה כמובן לא היה עיקר הלמידה אלא כלי קטן שנעזר בחברה, בקהילה בכיתה כדי ליצור תשובה מושלמת בספרות, לאורך הפינג פונג בין התלמידים היו דיונים וסיעור מוחות איך להמשיך את התשובה. הרווחנו כפול, גם התלמידים התנסו בניסוח תשובה טובה, שוחחו ביניהם התלבטו וגם אימנו אותם לשיתוף פעולה ולכוחה של הקהילה, טובים השניים מן האחד הלכה למעשה.
על הסדרה 13 סיבות למה? שמעתי מהתלמידים שלי, שאלו אותי אם ראיתי, עניתי שלא ומיד כשהגעתי הביתה עשיתי שיעורי בית, ראיתי את הסדרה כולה, 13 פרקים. חשוב לי להבין על מה התלמידים שלי מדברים וממה הם נסערים, במרכזה של הסדרה נערה שמתאבדת ומשאירה אחריה צוואה, 13 קלטות שמסבירות מדוע עשתה את מה שעשתה, מה חלקם של האנשים שבחרה שיאזינו לקלטות ואיפה מערכת החינוך בתמונה, ההורים והחברים. לשמחתי הרבה החממה של אורט בשיתוף פעולה עם מנהלת קהילת המורים של גוגל, בר אומנסקי, פירסמו פוסט מקיף על הסדרה אשר הכותרת שלו ״10 דרכים לא לפספס אף תלמיד״ וכמובן היה וובינר מרתק של בר שדן בחשיבות של הסדרה לא כסדרה אלא בתוכן הסמוי, ברלוונטיות שלה לנו אנשי החינוך. ממליצה בחום להיכנס לקישורים ולקרא או לצפות ולהבין שהמורה אינו יכול להיות מנותק אם ברצונו להוביל לשינוי מהותי אצל תלמידיו, המורים הם מזמן לא משפך לידע אלא תפקידם עלה ותפח עשרות מונים וההשפעה על התלמידים שלנו גדולה לעין שיעור אז בואו נעזור להם להתאמן לקראת החיים.