במסגרת מגמה עליה אני אחריאית בבית הספר נדרשו התלמידים לענות של שאלה, מה כוח העל שלכם? בעיני היה טריוויאלי שהתלמידים ידעו במה הם חזקים, מה הכוחות המייחדים אותם אבל ההפך היה הנכון.
שלב נוסף בחקירה העצמית שביצענו היה לשלוח את השאלה להורה/חבר/בן משפחה ולשאול אותם מה הם חושבים שכוח העל של התלמיד גם פה נתקלתי בחומה.. התלמידים התביישו/חששו לשלוח את ההודעה להורים/חברים אך לאחר דרבון שלי הם שלחו וקיבלו הודעות מדהימות!
החוויה הזאת גרמה לי להתיישב ולחקור על חוזקות בראי הפסיכולוגיה החיובית.
כמה חשוב להזכיר לתלמידים שלנו, לילדינו הפרטיים ואפילו לתזכר את עצמנו מה הם כוחות העל שלנו, במה אנחנו חזקים ומתוך כך נוכל גם לגלות מה אנחנו שואפים לנכס לעצמנו.
הנחות היסוד בפסיכולוגיה החיובית הם:
1. חוזקות של אדם הן ייחודיות לו.
2. מרחב הצמיחה הגדול ביותר של כל אדם הוא בתחומי חוזקותיו.
3. הצטיינות אינה ההפך מכישלון.
חוזקות הן פעילות שאנו מבצעים באופן קבוע וכמעט מושלם שממלאת אותנו באנרגיה פעילות שכשאנו עושים אותה, הזמן עובר מהר מבלי שנרגיש פעילות שאנשים מתפעלים מתוצאותיה.
מה יגרום לך להצליח יותר, חיזוק החוזקות שלך או תיקון החולשות שלך?
מדוע אנחנו נוטים להתמקד דווקא בבחינת כשלונות ולא בטיפוח חוזקות?
עפ"י בקינגהם וקליפטון (2005) - הסיבה לכך נובעת מ-3 פחדים:
הפחד מחולשה - אנו מפחדים שהחולשה תפגע בדימוי שלנו בעיני אחרים, ולכן מעדיפים להשקיע בה בתקוה שתעלם.
הפחד מכישלון - אם בחרנו להתמקד באחת מהחוזקות שלנו והשלכנו על כך את כל יהבנו, ובכל זאת נכשלנו - זו תחושת כישלון צורבת ביותר.
הפחד מ"האני האמיתי" - לעתים אנו מקבלים את החוזקות שלנו כדבר המובן מאליו, אנו לא שמים לב אליהן, ולא בטוחים שהן קיימות.
הכנתי מצגת עבור שיעור חינוך לקראת התעודות העוסקת בכוח העל של התלמידים מתוך הבנה כי חשוב להאיר את החוזקות ולא את המקומות בהם נכשלתי אנחנו נמצאים בבתי הספר בנקודות זמן קריטית, ישנם תלמידים שמצליחים יותר או שמצליחים פחות ולעיתים קרובות התלמידים מגדירים עצמם בהתייחס לאותו פרמטר של כישלון או הצלחה, מוטלת עלינו האחריות להסיט את הזרקור ולהזכיר לתלמידים את המקומות המוארים שלהם.
במצגת תמצאו שאלון איתור חוזקות ושתי פעילויות לביצוע בכיתה, כולל פעילות בהשראת מרווה קולינס המורה הדגולה.
״גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד״ אז בואו ניקח יחד את הצעד הראשון.