הקשבה

הקשבה לעצמי

ההקשבה היא תהליך קוגניטיבי ורגשי, הכולל חיפוש משמעות והבנה, תהליך של תשומת לב ומודעות. הקשבה דורשת ריכוז ותשומת לב, כדי שנוכל לשמוע את הדבר שהאחר מביע הקשבה לאחר אינה מבטלת את ההקשבה לעצמי. למעשה, ההפך הוא הנכון: ברמות גבוהות של הקשבה, הקשבה למה שקורה לי "בִּפְנים" עוזרת לי להבין את מה שהאחר מבקש ממני.

הקשבה לעצמי היא כלי חשוב כדי לקדם ולטפח סביבה אכפתית ומיטיבה: "אנחנו מלמדים את מי שאנחנו - you teach who you are" ולכן אני מציעה שננצל את החופשה שלפנינו וננסה להתעמק בעצמנו.

פעמים רבות אנחנו מדחיקים תחושות כי קשה לנו להתמודד איתם או כי כרגע זה לא מתאים. דר טל בן שחר מציין שאחד הפרמטרים לאושר הוא הרשות להיות אנושי, המורה הוא לא על אדם להפך אם הוא יתן פתח למנעד הרגשות שלו הוא יהווה דוגמה לאנושיות החדשה. היכולת להקשיב לעצמי ולתת לזה מקום, היכולת לזהות מה מפעיל אותי ומה אני מרגישה וחושבת והיכולת לראות בתוכי מה באמת חשוב לי, מאפשרים חירות לבחור לעשות דברים אחרת ובאופן מיטיב הרבה יותר.

מה המשמעות של "להקשיב לעצמנו?"

להכיר בתחושות, מחשבות, רגשות, צרכים, כמיהות וכל דבר שאנחנו חווים במרחב של הגוף והתודעה הפרטיים שלנו. המצב אליו נרצה לעבור הוא מעבר מהקשבה פאסיבית להקשבה אקטיבית.

הקשבה פאסיבית לעצמנו היא הקשבה שאנחנו לא מודעים לה. היא מתבצעת באופן אוטומטי

וחלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו ומהפעולות שלנו מתבססות עליה.

הקשבה אקטיבית היא מצב שבו אני מודע לזה שאני מקשיב, ולאיך אני מקשיב. הקשבה אקטיבית מייצרת עצירה עם פתיחות ללמידה והיא בסיס לתרגולים רבים המכונים תרגולי התבוננות.

ארבעה עקרונות של הקשבה אקטיבית:

1. מודעות וכוונה.

2. הפניית תשומת הלב למרחב פנים אדם.

3. מודעות לכאן ועכשיו.

4. סקרנות ערה.

במצב של הקשבה אקטיבית אנחנו לא רק מקשיבים אלא בעצם מייצרים עצירה מסוימת

בעשייה שלנו תוך כדי פתיחות ללמידה של משהו חדש על עצמנו.

איך הקשבה קשורה לסביבה מיטיבה?

מחקרים מראים שקרוב למחצית מהיום שלנו אנחנו מתנהלים באופן אוטומטי ולא שמיםלב למה שקורה לנו. ההתנהלות האוטומטית משפיעה על היבטים רבים בחיינו, ביניהם מצב רוח ירוד, ירידה באפקטיביות של ביצוע פעולות שונות, וגם ירידה ביכולות שלנו להיענות לצרכים של אחרים ולהבין אותם.

מחקרים מראים שפיתוח הקשבה אקטיבית באמצעות תרגולי התבוננות כמו מיינדפולנס מועיל לאותם הבטים שעליהם אנחנו משלמים מחיר ועל הנטיה שלנו להקשבה פאסיבית.

בית הספר היא סביבה המעודדת הקשבה פאסיבית ולא מייצרת הזדמנויות מספיקות לפתח הקשבה אקטיבית, שהיא תנאי ליצירת סביבה מיטיבה בחינוך. פיתוח הקשבה אקטיבית מייצר לנו מרחב בחירה גדול יותר. הקשבה אמיתית דורשת מאמץ, ולכן אפשר לפתח אותה רק מתוך מודעות וכוונה.

מחסומים שעלולים לפגוע בהקשבה

1. מהירות המחשבה לעומת מהירות הדיבור, והפער ביניהן עלול לפגום בהקשבה הכוללת.

2. מתח ועייפות שנו מהווים חסם להקשבה.

3. שיפוטיות: כשאני חושב שלאדם מולי אין מה לתרום לי.

4. המחשבה שהמטרות יושגו ביתר יעילות על ידי דיבור ופחות על ידי הקשבה.

5. קטיעה של רצף ההקשבה: תוך כדי הקשבה אני מקשרת את הנאמר לדברים שקשורים לניסיון חיי ולחוויה הפרטית שלי ומתמקד בחוויה שלי במקום בחוויית האדם שמשוחח איתי.

6.הרצון לרַצות.

7. קפיצה לפתרונות קושי להשהות ולתת לדברים להיות מונחים לפני מבלי לקפוץ לעשייה.

איך נפתח תנאים מיטיבים להקשבה?

• המרחב הפיזי חשוב שהמרחב הפיזי יהיה שקט, נטול הפרעות והסחות דעת לא לבצע שיחות מסדרון ועל הדרך לתת לשיחה את המקום והחשיבות גם אם בעיניכם התלמיד רק רוצה להתלונן על משהו.

• מיקוד תשומת לב אמיתית באדם שמשוחח איתי בין אם זה תלמיד או קולגה.

• הקשבה תוך מחקר ותגובה: שיקוף, הצבת שאלות ונתינת משוב.

• הקשבה למה שמעבר תנועות גוף, מימיקות של הפנים.

• פתיחות.

• כנות.

קחו את החופשה להתאמן בכאן ובעכשיו בתשומת לב ארגנו לכם את המרחב האישי היו בהקשבה לעצמכם ולסביבה אתם תראו איך המודעות להקשבה מורידה חסמים בין אם זה מול ילדיכם הפרטיים ובים אם זה אל מול תלמידים וקולגות.

ביבליוגרפיה

פרופ עפרה מייזלס ״איכפתיות בחינוך״

ד"ר אורן ארגז ״כשחינוך וקשב נפגשים״

ד״ר עודד בן מנחם ״אמנות ההקשבה״