top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תמיטל צבאג

כישלון


בתחילת דצמבר נכחתי בשידור לייב של mind the gap by google שעיקרו היה כשלונות מפוארים, וזה גרם לי לחשוב על כשלונות ולמה כל כך קשה לנו לדבר על כישלון? זה נכון שאף אחד מאיתנו לא רוצה להרגיש שהוא נכשל וכולנו רוצים להצליח במגוון תחומי החיים שלנו אבל אנחנו יודעים שכישלון מוביל דווקא להצלחה, כשאנחנו רותמים אתו להנעה ודרבון ועדיין זה נושא שקשה לדבר עליו. במהלך השידור לכל דובר ניתנו 7 דקות לדבר על הכישלונות הכי מפוארים שלהם.

עצם השיח של אנשים מגוונים, הדוגמה האישית והשיתוף פותחים פתח לאמץ את הכישלון ללמוד ממנו ולהתפתח ממנו.

אבל לפני שנבדוק לעומק איך רותמים כישלון להתפתחות האישית נבין מה ההגדרה של כישלון.


כישלון

כישלון הוא מצב שבו לא הושגה מטרה מסוימת של אדם או של קבוצת אנשים. יחד עם זאת, כישלון אינו מצב מנוגד להצלחה, ועל פי רוב מהווה תנאי הכרחי להצלחה הכישלון מהווה חלק בלתי נפרד מחיי האדם, מלידתו ועד למותו.


כשניסיתי לחפש קצת מידע על כשלונות ועל התמודדות נתקלתי בספרה של ברנה בראון ״לקום מחוזקים״ והיא מעלה כמה שאלות חשובות:

מה קורה לנו כשאנחנו נכשלים?

מה עוזר לאדם לקום ולהתקדם מהכישלון?

לפי ברנה תכליתו של התהליך היא לקום אחרי שנפלנו, להתגבר על הטעויות שעשינו ולהתייצב מולן בדרך שתעשה אותנו חכמים יותר. השלב הראשון הוא הארוע, לבחון את הסיפור ולקחת בעלות עליו ועל ידי כך נוכל לכתוב לו סוף אחר.

מיקוד שליטה חיצוני לעומת מיקוד שליטה פנימי

מיקוד שליטה חיצוני הוא כל הנסיבות והגורמים שסביבי, חיצוניים למשל איחרתי לבחינה כי היתה תנועה גדולה בכביש, לעומת מיקוד שליטה פנימי שכולו עוסק בהחלטות שאני לקחתי שהובילו אותי לאותה הנקודה למשל איחרתי לבחינה כי לא קמתי מספיק מוקדם, המונח נטבע בשנת 1954 על ידי הפסיכולוג ההאמריקא ג׳וליאן רוטר. כשאנחנו ניצבים אל מול ארוע שהיה וחלף אנחנו יכולים להיות מדויקים בבחינה שלו ולנסות לראות האם אני מחפש גורמים חיצוניים כמחוללי הארוע או שאני מכיר בגורמים הפנימיים. כמובן שנחתור לבדוק מהם הגורמים הפנימיים.


רגשות

השלב הבא הוא הרגש, רבים מאיתנו כלל לא מכירים ברגשות העולים מכישלון ובמקום לומר נכשלתי במבחן ואני מרגיש מאוכזב או מבואס אנחנו עוברים מהר אל אני כישלון. בתור מבוגר משמעותי אנחנו צריכים לחשוף את התלמידים שלנו לקשת רגשות ולעמוד על החשיבות שבחקירתם. ברנה טוענת שלא נוכל להכיר ברגש אם לא נרגיש שיש לנו אישור להרגיש אותו וכאן נכנסת לתמונה דוגמה אישית שלנו בהתמודדות עם כשלון ושיקוף של ההתמודדות לתלמידים שלנו.


איך זה בא לידי ביטוי בכיתה?

1. נתחיל בלשאול את התלמידים מה הוא כישלון עבורם? ממליצה להשתמש בלוח פאדלט אנונימי בו התלמידים יכולו להעלות את הדוגמאות האישיות שלהם.

2. בשלב השני ננסה להגדיר יחד עם התלמידים על הלוח או בשיעור מרחוק מהי ההגדרה לכישלון, ננסה להגיע להגדרה משותפת כיתתית (בגילאים שונים ההגדרות הכיתתיות יהיו שונות).

3. לאחר שבדקנו מהו כישלון עבור התלמידים והגענו להגדרה כיתתית משותפת נבדוק עם התלמידים מה לדעתם מרגישים כשנכשלים?, מציעה להקרין את קובץ הרגשות, תוכלו להיעזר בקובץ שנמצא כאן. לצורך התרגיל הזה נשתמש בענן המילים במנטימטר. הקפידו לתת לגיטמציה לכלל הרגשות ולא לסווג רגשות שמתאימים או לא מתאימים זיכרו נקודת המבט כאן סובייקטיבית ואנחנו צריכים לתת ״אישור״ לתלמידים להרגיש את כל מנעד הרגשות.

4. לאחר הדיון והשיח הכיתתי נבחן מקרים של כשלון ודרך ההתמודדות איתם, אני ממליצה שלא לקחת מקרה שתלמיד שיתף בו אלא מקרה שאתם משתפים או לחילופין להקרין את אחד מהסיפורים שעלו בשידור המקוון של mind the gap כל דוגמה באורך 7 דקות.


5. בסיום השיעור ניצור מאגר כיתי להתמודדות עם כשלונות נוכל ליצור קובץ שיתופי אליו יעלו התלמידים את דרכי ההתמודדות שמסייעים להם לקום מחוזקים.


הכנתי עבורכם מסמך מסכם מעין הצעה לתהליך אותו תוכלו לשלוח לתלמידים או להדפיס ולעבוד בכיתה בלינק כאן או הקישו על התמונה לשמירת הקובץ.



452 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page