שלום לכולם,
מיטל הזמינה אותי לפוסט אורח אצלה בבלוג, אז כמובן שהסכמתי. גם כי אני מאוד אוהבת את הבלוג שלה ושמחה שיש לי הזדמנות לקחת בו חלק וגם כי בא לי להפיץ את ה״אני מאמין״ שלי כמה שיותר.
אז מי אני?
אני מור קנדי, מורה בבית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר בטב״ע, לתלמידים עם לקויות למידה
מורכבות, משחקולוגית, בעלת המיזם ״מור קנדי – פשוט למשחק״ ומרצה בסדנאות והשתלמויות
בנושאי משחוק וחינוך מיוחד.
אז איך הכל התחיל?
כשהייתי נערה הדרכתי בתנועת הצופים. במהלך הפעולות חינכנו לידע וערכים. את כל זה עשינו דרך דיונים, משחקים ומתודות שונות. בסיום יב יצאתי לשנת שירות, אחריה התגייסתי ולאחר סיום הצבא חזרתי להדריך שכבה בשבט שלי. כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון בחינוך מיוחד, חשבתי שאני לא רוצה להיות מורה. אני באה לקבל טיפים וכלים ואז אחזור לחינוך בלתי פורמלי. במהלך התואר עשיתי עבודה מעשית בבית הספר שאני מורה בו היום, התאהבתי והבנתי שאפשר ללמד בדרך אחרת. לא רציתי להיות מורה כי חשבתי שזה משעמם. ברגע שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, ידעתי שאני אעשה את זה אבל בדרך שלי. אם בצופים אפשר ללמד דרך הנאה וכיף, אין שום סיבה לא לעשות את זה בבית הספר. כשהתחלתי ללמד מהר מאוד הבנתי שהתלמידים שלי מפחדים מספרים וחוברות. התלמידים שלי עם קשיים לימודיים רבים ולהסתכל על חוברת עם מלא תרגילים ושאלות מלחיץ אותם. ישר הבנתי שהכלים שרכשתי בצופים יעזרו לי. אז עזבנו את החוברות והספרים והתחלנו לשחק. לשחק? טוב נו... גם (או בעיקר) ללמוד, אבל בדרך כזאת שלא תרתיע את התלמידים. עם הזמן, גיליתי שיש שם למה שאני עושה- משחוק.
אז מה זה משחוק?
משחוק – יישום של אלמנטים משחקיים במטרה שהיא לא משחקית.
מה הכוונה? המטרות שאנחנו רוצים להשיג בבית הספר הן לא משחקיות. המטרות שלנו הן ממגוון
תחומים: רגשי, התנהוגותי, לימודי, מוטורי ועוד. כדי להשיג את המטרות, אנחנו יכולים להוסיף
אלמנטים מעולם המשחק כמו למשל: הגבלת זמן, בחירה, משוב מיידי, תחרותיות, צבירת נקודות
ועוד.
מה השגנו? גייסנו את המוטיבציה של הלומדים, גרמנו להם להבין שהלמידה יכולה להיות חווייתית (חלק מהתלמידים אפילו לא מבינים שהם לומדים בזמן המשחק), הם משתפים יותר פעולה וכתוצאה מכך- אנחנו מצליחים להשיג את המטרות. במילים אחרות- אני קוראת לזה שינוי צורת ההגשה. אנחנו לוקחים את דף העבודה או החומר הנלמד ומנגישים אותו בצורה נעימה וכיפית לתלמיד. התלמידים שלנו נמצאים בבית הספר (או בלמידה היברידית) כ6 שעות ביום. חשבתם על זה פעם? למה בהפסקה הם מחייכים, צוחקים ונהנים וכשהם מגיעים לכיתה פתאום הפנים שלהם כבויות? אני מאמינה שגם בתהליך הלמידה צריך להיות צחוק, הנאה ומעורבות של התלמידים. זה כיף גםלתלמידים אבל גם לנו המורים. אני מעדיפה ללמד עם חיוך.
אחת הפעמים הראשונות שאני זוכרת שמשחקתי את הלמידה בבית הספר הייתה בשנה הראשונה
שלי. הייתה לי כיתת בנים (10 בנים בגיל ההתבגרות). שיעור אזרחות ואני מנסה ללמד אותם על
ההבדלים בין כנסת וממשלה. פתחנו חוברות, התחלתי לקרוא וראיתי שהם ממש, אבל ממש לא
איתי. באותו רגע אמרתי להם סגרו את החוברות ובואו למגרש. פתאום כולם נדלקים. עמדנו במגרש, כל פעם קראתי פסקה ושאלתי שאלות על הפסקה. כל מי שענה נכון על שאלה היה זכאי לבעוט לשער ולנסות לבקוע גול לשוערת המהוללת (אני). התלמידים הקשיבו, למדו, שיחקו וצחקו. ואני? השגתי את המטרות שלי (וגם הראיתי להם שאני שוערת לא רעה ושיפרתי את האקלים הכיתתי).
אז איך אפשר למשחק?
יש המון שיטות איך אפשר למשחק. אפשר לקחת משחק מוכר ולשנות לו את החוקים כך שיענו על
המטרה שלכם, אפשר לשלב חידונים ותחרויות באמצע השיעור או לתת תגים ונקודות במהלך יום
הלימודים. בבלוג שלי ״פשוט למשחק״ תמצאו המון כלים ורעיונות איך אפשר למשחק. משחוק יכול להיות דיגיטלי אבל הוא בהחלט יכול להיות גם פיזי.
קרה לכם פעם שהייתם בהשתלמות או בישיבה בזום, כיביתם את המצלמה ובינתיים עשיתם משהו אחר? גם לתלמידים זה לפעמים קורה. הסיבות מגוונות: לא מרגישים חלק/ זה משעמם אתכם/ לא רלוונטי / כי מכריחים. אם נכניס כלים משחקיים, נעלה את רמת המעורבות והעניין של התלמידים וכך כל התלמידים ישארו קשובים ודרוכים בשיעור (כן, גם התלמידים עם הפרעות הקשב והריכוז).
הנה רעיון לדוגמה איך אפשר למשחק את הלמידה המקוונת הא סינכרונית. הנה עוד דוגמה למשחוק בלמידה סינכרונית.
אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו שזה נשמע נהדר, אבל לוקח הרבה זמן לבנות משחק ואין לכם
רעיונות... אז זהו... שלא! יש המון משחקים שאפשר לעשות בלי הכנה מוקדמת ובלי השקעה בציוד.
אני מאוד מאמינה במשפט ״אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה״ (גנרל פטון). אני יודעת שאין
לנו זמן כמורים להשקיע שעות בהכנת כל שיעור. הרוב המכריע של הדוגמאות שלי הם משחקים
שאפשר ליצור תוך מספר דקות או אפילו לאלתר תוך כדי השיעור (למשל משחק של נכון לא נכון
במהלך השיעור לא דורש מאיתנו הכנה מסובכת).
לגבי הרעיונות- היצירתיות היא מיומנות שמתפתחת. אני מאמינה שכדאי בהתחלה לקחת ממאגרים של רעיונות למשחקים ולהתאים את הרעיון לכיתה שלכם. לאט לאט, ככל שתתנסו בהתאמה, שריר היצירתיות מתפתח ותוכלו לנסות לשדרג עוד ועוד עד שתמציאו. בסדנאות שלי אני מלמדת עוד כמה טיפים איך אפשר להמציא משחקים בקלי קלות.
רוצים ליצור משחק ולא יודעים איך?
היום יש ברחבי הרשת המון מחוללי משחקים. מה זה אומר? תבניות של משחקים שכל מה שנשאר
לכם לעשות זה להכניס את התוכן והופ, המשחק שלכם מוכן. שוב, ניתן למצוא גם מחוללים למשחקי מחשב וגם מחוללים למשחקים פיזיים. מסגרת תוכנית ״EDstart״ של משרד החינוך בה לקחתי חלק בשנתיים האחרונות, יצרתי מחוללי משחקים להדפסה- רביעיות, דומינו, בינגו, קלפים וקוביות. הכל כדי שתוכלו ליצור משחק בדקות בלי להשקיע שעות בכתיבה ובעיצוב.
אם בא לכם לשמוע עוד על משחוק אתם מוזמנים לעקוב אחריי בדף הפייסבוק, להיכנס לאתר שלי
תודה שקראתם ויאללה... התחילו/ המשיכו למשחק
מור.
בוודאי! כל אחת מההצעות יכולה להיות מותאמת גם לעבודה פרטנית
נשמע מסקרן אשמח לנסות זאת. את חושבת ניתן לבצע זאת עם מורים פרטיים לילדים, אני מביאה מורה מתאם לייטנר לילדה הקטנה שלי בת 6 לדעתך מתאים לבצע את הפעילו שציינת עם מורה פרטית ?