יצירתיות היא המתנה הגדולה של התבונה האנושית, ככל שהעולם מורכב יותר כך אנחנו צריכים לגלות יותר יצירתיות כדי לעמוד באתגרים שהוא מציב לפנינו. לכל אדם יש מפעם לפעם איזה רעיון יצירתי אבל איך ניתן לעודד את היצירתיות כך שהיא תיקח חלק משמעותי בחיי היום יום שלנו?
הסברה הרווחת היא שאנשים נולדו יצירתיים או לא יצירתיים כמו לדוגמא ההבחנה בין מי שנולד עם עיניים כחולות או חומות שהרי אין הרבה מה לעשות בנידון, אבל העניין הוא שניתן להחליף צבע עיניים (באופן זמני לפחות בעזרת עדשות) וניתן לאמן את שריר היצירתיות.
הטכנולוגיות החדשות מצריכות כישורים שונים לחלוטין מבעבר לנוכח מהירות השינוי יש צורך לפתח את כוחות החדשנות והיצירה. אנשים רבים סבורים שאין להם כישורים וכישרונות מיוחדים אך להפך הוא הנכון, לכולנו יש כשרונות טבעיים מלידה אל מעטים יודעים לעמוד על טיבם ויתרה מכך לפתח אותם.
החינוך אינו תהליך לינארי של הכנה לקראת העתיד, תפקידו לטפח את הכישרונות שבאמצעותם נחיה את החיים הטובים ביותר בהווה וכך ניצור את העתיד הטוב ביותר. אז לאור כל זאת תלמיד שמסיים 12 שנות לימוד צריך להיות: חושב, יצירתי, בטוח בעצמו, אמון על חשיבה מספרית, מסוגל לנתח מידע ורעיונות, הוגה רעיונות חדשים, מתקשר בבהירות ומיטיב לעבוד עם אחרים. אז איך מאפשרים כל זאת במערכת חינוך מסורתית?
דמיון ויצירתיות
הדמיון הוא מקור היצירתיות שלנו אבל דמיון ויצירתיות שונים במהותם זה מזה, בעוד דמיון הוא הכישרון העיקרי של התודעה האנושית היצירתיות הינה צעד נוסף קדימה. להיות יצירתי משמעותו לעשות משהו, ליצור בכוונת תחילה.
תהליך יצירתי
1. העלאת רעיונות: כולנו מכירים את השימוש בשמש אסוציאציות ואפילו קצת מזלזלים שהרי מי עדיין מצייר שמש אסוציאציות על הלוח, אני!
אתן דוגמה להעלאת רעיונות בכיתה, אני מלמדת ספרות בחטיבה העליונה וכל היצירות הנלמדות שייכות לנושא על, התלמידים יודעים מה נושא העל אך לא יודעים כיצד היצירה מתקשרת אליו, בסוף כל למידה אני שואלת אותם איך אותה יצירה שלמדנו, איך הרעיונות שבאו לידי ביטוי ביצירה קשורים לרעיון העל שלנו?
בכל תהליך יצירתי אנחנו שואבים מהכישורים שיש לנו בזמן נתון ומפתחים אותם.
2.שיפוט: היצירתיות איננה רק העלאת רעיונות אלא בחינה שלהם והכרעה בנושא וכמובן תתאפשר לקיחת רעיון והגשתו באופן חדש שיותאם לנושא.
3. חירות: על התלמיד לדעת שזהו מרחב בטוח המתבסס על למידה מקדימה או רכישת כלים מקדימים זה אולי אבסורד אבל רק בתוך גבולות מוגדרים תתפתח יצירתיות אמיתית שכן היא נדרשת להתייחס אל אותם הגבולות. למשל בדוגמה שנתתי מעלה הגבול הוא שהיצירה מתקשרת בצורה כלשהיא לנושא העל שלנו, השאלה היא איך.
4. עבודת צוות: על המורה ליצור קבוצות מגוונות ודינאמיות, להחליט שלכל משימה למשל עובדים בהרכב אחר של תלמידים.
5. שיתופי פעולה: ליצור הקשרים ולמתוח חוטים לשאר המקצועות הנלמדים ולשתף פעולה, למשל בלימודי האנגלית עסקו בקטע קריאה ובספרות עסקנו באותו הקטע. על המורה להפגין גמישות מחשבתית כדי לעודד יצירתיות.
6. זמן: כל תהליך יצירתי זקוק לזמן על מנת להבשיל, הוא אינו מופע חד פעמי בשיעור אלא סדרה של מופעים או פעילות מתמשכת.
7. חקר: לעולם את תגישו את התשובה אלא שילחו את התלמידים למצא פתרונות משל עצמם תופתעו עם אילו תובנות הם מגיעים. במקום לתת רשימת אופציות לעבודה למשל תבקשו מהתלמידים להגיע עם רעיונות ולהציג לפני הכיתה כך תיצרו מאגר רעיונות רלוונטי לעולמם.
8. מרחב יצירתי: קשה להיות יצירתי בישיבה בטורים ועל כן כאשר יש משימה שבה נדרשת חשיבה יצירתיתי תאפשרו לתלמידים לחוש את המרחב, חלק יושבים על הרצפה, חלק כסא מול כסא וחלק בישיבה מזרחית על השולחן, יש כאן צורך גם בפתיחות מחשבתית שלנו והעברת המושכות לתלמידים.
9. עידוד: מרבית התלמידים באים עם הנחה מוקדמת שהם אינם בעלי חשיבה יצירתית המשימה הראשונה והחשובה ביותר שלנו היא לעודד אותם להאמין בפוטנציאל היצירתי ולחזק את בטחונם.
10. זיהוי: כאשר זיהינו חשיבה יצירתית יש לשיים אותה, לשים עליה זרקור.
הערכה
איך מעריכים תהליך יצירתי שכן לא ניתן למדוד אותו באמצעים קלאסים כגון ציון מילולי או ציון מספרי.
אז אך בכל זאת ניתן להעריך?
יצירתיות חייבת להיות מקורית וזה אחד הפרמטרים להערכה והיא חייבת להימדד לאורך זמן, התהליך חשוב ומשמעותי יותר מהתוצר הסופי.
ניסוי וטעיה, שכלול ובקרה עצמית הם קריטריונים שאנו צריכים לשים לב אליהם בתהליך ההערכה.
ההערכה חייבת להיות רגישה שכן יכולות להיות לה תוצאות הפוכות, תלמיד שבעיניו ניסה והתאמץ וקיבל ההערכה שלילית, הדבר יכול לגרום לו לבחור באפשרויות הבטוחות בפעם הבא מחשש לביקורת.
כדי לממש את הפוטנציאל האמיתי שלנו עלינו ללמוד להיות יצירתים.
״חינוך פירושו להצית להבה ולא למלא כלי.״ (סוקרטס)
הפוסט נכתב בהשראת ספרו הנפלא של קן רובינסון / לצאת מהקווים, סודות החשיבה היצירתית.